פגיעה בעבודה בגלל שימוש בעכבר ומקלדת בעבודה

תביעה להכרה כנפגעת עבודה: "עבודתה אופיינה בהקלדה בלתי פוסקת"

הביטוח הלאומי סירב להכיר במחלת מקצוע של מנהלת חשבונות ותיקה בטענה שאינה "קלדנית" בהגדרתה. אלא שבית הדין לעבודה קבע: יש למנות מומחה שיבחן האם מדובר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה. מאת: עו"ד (רו"ח) אלעד בן משה | אתר פסקדין

בית הדין לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בתביעתה של מנהלת חשבונות הסובלת מליקוי רפואי בכפות ידיה. בפסק דין משמעותי, נקבע כי יש למנות מומחה רפואי שיכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתה האינטנסיבית מול המחשב לבין מצבה הבריאותי.

המדוברת היא עובדת בת 67, המועסקת כמנהלת חשבונות מזה שלושה עשורים, כמחציתם במקום עבודתה הנוכחי. היא סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS), ולטענתה הליקוי התפתח כתוצאה מביצוע פעולות מונוטוניות וממושכות של הקלדת נתונים לאורך שנות עבודתה. לאחר שבחודש יולי 2021 דחה המוסד לביטוח לאומי את דרישתה להכיר בתסמונת כפגיעה בעבודה, הוגשה התביעה לבית הדין.

במסגרת עדותה, תיארה מנהלת החשבונות כיצד לאחר חודשים של תחושות כאב, נימול והירדמות בידיה, אובחנה כלוקה בתסמונת. היא פירטה כי שגרת עבודתה רצופה בלחיצות חוזרות ונשנות על המקלדת והעכבר, עד שבמקרים מסוימים היא נאלצת להפסיק את עבודתה ולנער את ידיה כדי להשיב להן את התחושה. לשיטתה, הוכחה התשתית העובדתית הנדרשת לפי דוקטרינת ה"מיקרוטראומה", המצדיקה לכל הפחות מינוי מומחה לבירור הקשר הסיבתי.

מנגד, התבצר הביטוח הלאומי בעמדתו וטען כי קיים הבדל מהותי בין "קלדנית מקצועית" לבין בעלי מקצועות אחרים המשתמשים במחשב כחלק מעיסוקם. "התובעת עבדה כמנהלת חשבונות ולא כקלדנית", נטען, תוך הדגשה כי עבודתה הייתה מגוונת וכללה משימות שונות, באופן המקשה לבודד את פעולת ההקלדה ולקשור אותה לנזק הרפואי.

אולם, השופטת אסנת רובוביץ-ברכש אימצה מסקנה שונה. לגישתה, התובעת השכילה להוכיח כי בפועל, פעולת ההקלדה מהווה נדבך מרכזי ומכריע ביום עבודתה, בנפח העשוי להסביר את התפתחות התסמונת.

מעדותה של העובדת עלה כי השימוש במקלדת ובעכבר תופס כ-80% עד 90% משעות עבודתה. גרסה זו זכתה לחיזוק מצד מעסיקה, אשר הצהיר כי העובדת מקלידה לאורך כל יום העבודה, למעט בזמני ההפסקות. לכך התווספה עובדה מפתיעה: פקידת התביעות של הביטוח הלאומי עצמה הודתה למעשה בקיומן של תנועות חוזרות ונשנות לפי הלכת המיקרוטראומה, אך דחתה את התביעה מנימוקים רפואיים גרידא.

בפסק הדין נקבע כי בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי, התובעת הוכיחה כי עיקר עיסוקה במשך עשרות שנים התמקד בהקלדת נתונים. "מדובר בביצוע תנועות חוזרות ונשנות לאורך פרקי זמן רצופים ומשמעותיים, הנכנסות תחת הגדרת פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה", ציינה השופטת.

בסיכומו של דבר, הוחלט על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. במידה והמומחה יאשר את הקשר בין תנאי העבודה למחלה, תוכר האישה כנפגעת עבודה. פסק דין זה עשוי להוות תקדים חשוב, המרחיב את "הלכת הקלדניות" הידועה גם למקצועות נוספים הדורשים עבודה אינטנסיבית מול מחשב.